Spaces:
Sleeping
Sleeping
| { | |
| "status": "locked", | |
| "versionTitle": "Tanach with Text Only", | |
| "sectionNames": [ | |
| "Chapter", | |
| "Verse" | |
| ], | |
| "license": "Public Domain", | |
| "language": "he", | |
| "title": "IKings", | |
| "licenseVetted": true, | |
| "text": [ | |
| [ | |
| "והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו", | |
| "ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי־לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך", | |
| "ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את־אבישג השונמית ויבאו אתה למלך", | |
| "והנערה יפה עד־מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה", | |
| "ואדניה בן־חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו", | |
| "ולא־עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם־הוא טוב־תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום", | |
| "ויהיו דבריו עם יואב בן־צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה", | |
| "וצדוק הכהן ובניהו בן־יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם־אדניהו", | |
| "ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר־אצל עין רגל ויקרא את־כל־אחיו בני המלך ולכל־אנשי יהודה עבדי המלך", | |
| "ואת־נתן הנביא ובניהו ואת־הגבורים ואת־שלמה אחיו לא קרא", | |
| "ויאמר נתן אל־בת־שבע אם־שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן־חגית ואדנינו דוד לא ידע", | |
| "ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את־נפשך ואת־נפש בנך שלמה", | |
| "לכי ובאי אל־המלך דוד ואמרת אליו הלא־אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי ומדוע מלך אדניהו", | |
| "הנה עודך מדברת שם עם־המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את־דבריך", | |
| "ותבא בת־שבע אל־המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את־המלך", | |
| "ותקד בת־שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה־לך", | |
| "ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי", | |
| "ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת", | |
| "ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא", | |
| "ואתה אדני המלך עיני כל־ישראל עליך להגיד להם מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו", | |
| "והיה כשכב אדני־המלך עם־אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים", | |
| "והנה עודנה מדברת עם־המלך ונתן הנביא בא", | |
| "ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על־אפיו ארצה", | |
| "ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי", | |
| "כי ירד היום ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו", | |
| "ולי אני־עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן־יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא", | |
| "אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את־עבדיך [עבדך] מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו", | |
| "ויען המלך דוד ויאמר קראו־לי לבת־שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך", | |
| "וישבע המלך ויאמר חי־יהוה אשר־פדה את־נפשי מכל־צרה", | |
| "כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה", | |
| "ותקד בת־שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם", | |
| "ויאמר המלך דוד קראו־לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן־יהוידע ויבאו לפני המלך", | |
| "ויאמר המלך להם קחו עמכם את־עבדי אדניכם והרכבתם את־שלמה בני על־הפרדה אשר־לי והורדתם אתו אל־גחון", | |
| "ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על־ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה", | |
| "ועליתם אחריו ובא וישב על־כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על־ישראל ועל־יהודה", | |
| "ויען בניהו בן־יהוידע את־המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך", | |
| "כאשר היה יהוה עם־אדני המלך כן יהי [יהיה] עם־שלמה ויגדל את־כסאו מכסא אדני המלך דוד", | |
| "וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את־שלמה על־פרדת המלך דוד וילכו אתו על־גחון", | |
| "ויקח צדוק הכהן את־קרן השמן מן־האהל וימשח את־שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל־העם יחי המלך שלמה", | |
| "ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם", | |
| "וישמע אדניהו וכל־הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את־קול השופר ויאמר מדוע קול־הקריה הומה", | |
| "עודנו מדבר והנה יונתן בן־אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר", | |
| "ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך־דוד המליך את־שלמה", | |
| "וישלח אתו־המלך את־צדוק הכהן ואת־נתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך", | |
| "וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם", | |
| "וגם ישב שלמה על כסא המלוכה", | |
| "וגם־באו עבדי המלך לברך את־אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך [אלהים] את־שם שלמה משמך ויגדל את־כסאו מכסאך וישתחו המלך על־המשכב", | |
| "וגם־ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על־כסאי ועיני ראות", | |
| "ויחרדו ויקמו כל־הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו", | |
| "ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח", | |
| "ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את־המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע־לי כיום המלך שלמה אם־ימית את־עבדו בחרב", | |
| "ויאמר שלמה אם יהיה לבן־חיל לא־יפל משערתו ארצה ואם־רעה תמצא־בו ומת", | |
| "וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר־לו שלמה לך לביתך" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויקרבו ימי־דוד למות ויצו את־שלמה בנו לאמר", | |
| "אנכי הלך בדרך כל־הארץ וחזקת והיית לאיש", | |
| "ושמרת את־משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל־אשר תעשה ואת כל־אשר תפנה שם", | |
| "למען יקים יהוה את־דברו אשר דבר עלי לאמר אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת לפני באמת בכל־לבבם ובכל־נפשם לאמר לא־יכרת לך איש מעל כסא ישראל", | |
| "וגם אתה ידעת את אשר־עשה לי יואב בן־צרויה אשר עשה לשני־שרי צבאות ישראל לאבנר בן־נר ולעמשא בן־יתר ויהרגם וישם דמי־מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו", | |
| "ועשית כחכמתך ולא־תורד שיבתו בשלם שאל", | |
| "ולבני ברזלי הגלעדי תעשה־חסד והיו באכלי שלחנך כי־כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך", | |
| "והנה עמך שמעי בן־גרא בן־הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא־ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם־אמיתך בחרב", | |
| "ועתה אל־תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה־לו והורדת את־שיבתו בדם שאול", | |
| "וישכב דוד עם־אבתיו ויקבר בעיר דוד", | |
| "והימים אשר מלך דוד על־ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים", | |
| "ושלמה ישב על־כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד", | |
| "ויבא אדניהו בן־חגית אל־בת־שבע אם־שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום", | |
| "ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר", | |
| "ויאמר את ידעת כי־לי היתה המלוכה ועלי שמו כל־ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו", | |
| "ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל־תשבי את־פני ותאמר אליו דבר", | |
| "ויאמר אמרי־נא לשלמה המלך כי לא־ישיב את־פניך ויתן־לי את־אבישג השונמית לאשה", | |
| "ותאמר בת־שבע טוב אנכי אדבר עליך אל־המלך", | |
| "ותבא בת־שבע אל־המלך שלמה לדבר־לו על־אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על־כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו", | |
| "ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל־תשב את־פני ויאמר־לה המלך שאלי אמי כי לא־אשיב את־פניך", | |
| "ותאמר יתן את־אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה", | |
| "ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את־אבישג השנמית לאדניהו ושאלי־לו את־המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן־צרויה", | |
| "וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה־לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את־הדבר הזה", | |
| "ועתה חי־יהוה אשר הכינני ויושיביני [ויושיבני] על־כסא דוד אבי ואשר עשה־לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו", | |
| "וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן־יהוידע ויפגע־בו וימת", | |
| "ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על־שדיך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי־נשאת את־ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר־התענה אבי", | |
| "ויגרש שלמה את־אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את־דבר יהוה אשר דבר על־בית עלי בשלה", | |
| "והשמעה באה עד־יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל־אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח", | |
| "ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל־אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את־בניהו בן־יהוידע לאמר לך פגע־בו", | |
| "ויבא בניהו אל־אהל יהוה ויאמר אליו כה־אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את־המלך דבר לאמר כה־דבר יואב וכה ענני", | |
| "ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע־בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי", | |
| "והשיב יהוה את־דמו על־ראשו אשר פגע בשני־אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את־אבנר בן־נר שר־צבא ישראל ואת־עמשא בן־יתר שר־צבא יהודה", | |
| "ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד־עולם מעם יהוה", | |
| "ויעל בניהו בן־יהוידע ויפגע־בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר", | |
| "ויתן המלך את־בניהו בן־יהוידע תחתיו על־הצבא ואת־צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר", | |
| "וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה־לך בית בירושלם וישבת שם ולא־תצא משם אנה ואנה", | |
| "והיה ביום צאתך ועברת את־נחל קדרון ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך", | |
| "ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים", | |
| "ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני־עבדים לשמעי אל־אכיש בן־מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת", | |
| "ויקם שמעי ויחבש את־חמרו וילך גתה אל־אכיש לבקש את־עבדיו וילך שמעי ויבא את־עבדיו מגת", | |
| "ויגד לשלמה כי־הלך שמעי מירושלם גת וישב", | |
| "וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי", | |
| "ומדוע לא שמרת את שבעת יהוה ואת־המצוה אשר־צויתי עליך", | |
| "ויאמר המלך אל־שמעי אתה ידעת את כל־הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את־רעתך בראשך", | |
| "והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה עד־עולם", | |
| "ויצו המלך את־בניהו בן־יהוידע ויצא ויפגע־בו וימת והממלכה נכונה ביד־שלמה" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויתחתן שלמה את־פרעה מלך מצרים ויקח את־בת־פרעה ויביאה אל־עיר דוד עד כלתו לבנות את־ביתו ואת־בית יהוה ואת־חומת ירושלם סביב", | |
| "רק העם מזבחים בבמות כי לא־נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם", | |
| "ויאהב שלמה את־יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר", | |
| "וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא", | |
| "בגבעון נראה יהוה אל־שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן־לך", | |
| "ויאמר שלמה אתה עשית עם־עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר־לו את־החסד הגדול הזה ותתן־לו בן ישב על־כסאו כיום הזה", | |
| "ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את־עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא", | |
| "ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם־רב אשר לא־ימנה ולא יספר מרב", | |
| "ונתת לעבדך לב שמע לשפט את־עמך להבין בין־טוב לרע כי מי יוכל לשפט את־עמך הכבד הזה", | |
| "וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את־הדבר הזה", | |
| "ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את־הדבר הזה ולא־שאלת לך ימים רבים ולא־שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט", | |
| "הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא־היה לפניך ואחריך לא־יקום כמוך", | |
| "וגם אשר לא־שאלת נתתי לך גם־עשר גם־כבוד אשר לא־היה כמוך איש במלכים כל־ימיך", | |
| "ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך והארכתי את־ימיך", | |
| "ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית־אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל־עבדיו", | |
| "אז תבאנה שתים נשים זנות אל־המלך ותעמדנה לפניו", | |
| "ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית", | |
| "ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם־האשה הזאת ואנחנו יחדו אין־זר אתנו בבית זולתי שתים־אנחנו בבית", | |
| "וימת בן־האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו", | |
| "ותקם בתוך הלילה ותקח את־בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת־בנה המת השכיבה בחיקי", | |
| "ואקם בבקר להיניק את־בני והנה־מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא־היה בני אשר ילדתי", | |
| "ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך", | |
| "ויאמר המלך זאת אמרת זה־בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי", | |
| "ויאמר המלך קחו לי־חרב ויבאו החרב לפני המלך", | |
| "ויאמר המלך גזרו את־הילד החי לשנים ותנו את־החצי לאחת ואת־החצי לאחת", | |
| "ותאמר האשה אשר־בנה החי אל־המלך כי־נכמרו רחמיה על־בנה ותאמר בי אדני תנו־לה את־הילוד החי והמת אל־תמיתהו וזאת אמרת גם־לי גם־לך לא יהיה גזרו", | |
| "ויען המלך ויאמר תנו־לה את־הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו", | |
| "וישמעו כל־ישראל את־המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי־חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויהי המלך שלמה מלך על־כל־ישראל", | |
| "ואלה השרים אשר־לו עזריהו בן־צדוק הכהן", | |
| "אליחרף ואחיה בני שישא ספרים יהושפט בן־אחילוד המזכיר", | |
| "ובניהו בן־יהוידע על־הצבא וצדוק ואביתר כהנים", | |
| "ועזריהו בן־נתן על־הנצבים וזבוד בן־נתן כהן רעה המלך", | |
| "ואחישר על־הבית ואדנירם בן־עבדא על־המס", | |
| "ולשלמה שנים־עשר נצבים על־כל־ישראל וכלכלו את־המלך ואת־ביתו חדש בשנה יהיה על־אחד [האחד] לכלכל", | |
| "ואלה שמותם בן־חור בהר אפרים", | |
| "בן־דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן", | |
| "בן־חסד בארבות לו שכה וכל־ארץ חפר", | |
| "בן־אבינדב כל־נפת דאר טפת בת־שלמה היתה לו לאשה", | |
| "בענא בן־אחילוד תענך ומגדו וכל־בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם", | |
| "בן־גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן־מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת", | |
| "אחינדב בן־עדא מחנימה", | |
| "אחימעץ בנפתלי גם־הוא לקח את־בשמת בת־שלמה לאשה", | |
| "בענא בן־חושי באשר ובעלות", | |
| "יהושפט בן־פרוח ביששכר", | |
| "שמעי בן־אלא בבנימן", | |
| "גבר בן־ארי בארץ גלעד ארץ סיחון מלך האמרי ועג מלך הבשן ונציב אחד אשר בארץ", | |
| "יהודה וישראל רבים כחול אשר־על־הים לרב אכלים ושתים ושמחים" | |
| ], | |
| [ | |
| "ושלמה היה מושל בכל־הממלכות מן־הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגשים מנחה ועבדים את־שלמה כל־ימי חייו", | |
| "ויהי לחם־שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח", | |
| "עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים", | |
| "כי־הוא רדה בכל־עבר הנהר מתפסח ועד־עזה בכל־מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל־עבריו מסביב", | |
| "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד־באר שבע כל ימי שלמה", | |
| "ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים־עשר אלף פרשים", | |
| "וכלכלו הנצבים האלה את־המלך שלמה ואת כל־הקרב אל־שלחן המלך־שלמה איש חדשו לא יעדרו דבר", | |
| "והשערים והתבן לסוסים ולרכש יבאו אל־המקום אשר יהיה־שם איש כמשפטו", | |
| "ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על־שפת הים", | |
| "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל־בני־קדם ומכל חכמת מצרים", | |
| "ויחכם מכל־האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי־שמו בכל־הגוים סביב", | |
| "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף", | |
| "וידבר על־העצים מן־הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על־הבהמה ועל־העוף ועל־הרמש ועל־הדגים", | |
| "ויבאו מכל־העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל־מלכי הארץ אשר שמעו את־חכמתו", | |
| "וישלח חירם מלך־צור את־עבדיו אל־שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל־הימים", | |
| "וישלח שלמה אל־חירם לאמר", | |
| "אתה ידעת את־דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת־יהוה אתם תחת כפות רגלו [רגלי]", | |
| "ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע", | |
| "והנני אמר לבנות בית לשם יהוה אלהי כאשר דבר יהוה אל־דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על־כסאך הוא־יבנה הבית לשמי", | |
| "ועתה צוה ויכרתו־לי ארזים מן־הלבנון ועבדי יהיו עם־עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת־עצים כצדנים", | |
| "ויהי כשמע חירם את־דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על־העם הרב הזה", | |
| "וישלח חירם אל־שלמה לאמר שמעתי את אשר־שלחת אלי אני אעשה את־כל־חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים", | |
| "עבדי ירדו מן־הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד־המקום אשר־תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את־חפצי לתת לחם ביתי", | |
| "ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל־חפצו", | |
| "ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה־יתן שלמה לחירם שנה בשנה", | |
| "ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר־לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם", | |
| "ויעל המלך שלמה מס מכל־ישראל ויהי המס שלשים אלף איש", | |
| "וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על־המס", | |
| "ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר", | |
| "לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על־המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה", | |
| "ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית", | |
| "ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני־ישראל מארץ־מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על־ישראל ויבן הבית ליהוה", | |
| "והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה ששים־אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו", | |
| "והאולם על־פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על־פני רחב הבית עשר באמה רחבו על־פני הבית", | |
| "ויעש לבית חלוני שקפים אטמים", | |
| "ויבן על־קיר הבית יצוע [יציע] סביב את־קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב", | |
| "היצוע [היציע] התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות־הבית", | |
| "והבית בהבנתו אבן־שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל־כלי ברזל לא־נשמע בבית בהבנתו", | |
| "פתח הצלע התיכנה אל־כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על־התיכנה ומן־התיכנה אל־השלשים", | |
| "ויבן את־הבית ויכלהו ויספן את־הבית גבים ושדרת בארזים", | |
| "ויבן את־היצוע [היציע] על־כל־הבית חמש אמות קומתו ויאחז את־הבית בעצי ארזים", | |
| "ויהי דבר־יהוה אל־שלמה לאמר", | |
| "הבית הזה אשר־אתה בנה אם־תלך בחקתי ואת־משפטי תעשה ושמרת את־כל־מצותי ללכת בהם והקמתי את־דברי אתך אשר דברתי אל־דוד אביך", | |
| "ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את־עמי ישראל", | |
| "ויבן שלמה את־הבית ויכלהו", | |
| "ויבן את־קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד־קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את־קרקע הבית בצלעות ברושים", | |
| "ויבן את־עשרים אמה מירכותי [מירכתי] הבית בצלעות ארזים מן־הקרקע עד־הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים", | |
| "וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני", | |
| "וארז אל־הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה", | |
| "ודביר בתוך־הבית מפנימה הכין לתתן שם את־ארון ברית יהוה", | |
| "ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז", | |
| "ויצף שלמה את־הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות [ברתוקות] זהב לפני הדביר ויצפהו זהב", | |
| "ואת־כל־הבית צפה זהב עד־תם כל־הבית וכל־המזבח אשר־לדביר צפה זהב", | |
| "ויעש בדביר שני כרובים עצי־שמן עשר אמות קומתו", | |
| "וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד־קצות כנפיו", | |
| "ועשר באמה הכרוב השני מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים", | |
| "קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני", | |
| "ויתן את־הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את־כנפי הכרבים ותגע כנף־האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל־תוך הבית נגעת כנף אל־כנף", | |
| "ויצף את־הכרובים זהב", | |
| "ואת כל־קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים מלפנים ולחיצון", | |
| "ואת־קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון", | |
| "ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי־שמן האיל מזוזות חמשית", | |
| "ושתי דלתות עצי־שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על־הכרובים ועל־התמרות את־הזהב", | |
| "וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי־שמן מאת רבעית", | |
| "ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים", | |
| "וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על־המחקה", | |
| "ויבן את־החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים", | |
| "בשנה הרביעית יסד בית יהוה בירח זו", | |
| "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל־דבריו ולכל־משפטו [משפטיו] ויבנהו שבע שנים" | |
| ], | |
| [ | |
| "ואת־ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את־כל־ביתו", | |
| "ויבן את־בית יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על־העמודים", | |
| "וספן בארז ממעל על־הצלעת אשר על־העמודים ארבעים וחמשה חמשה עשר הטור", | |
| "ושקפים שלשה טורים ומחזה אל־מחזה שלש פעמים", | |
| "וכל־הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל־מחזה שלש פעמים", | |
| "ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על־פניהם ועמדים ועב על־פניהם", | |
| "ואולם הכסא אשר ישפט־שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד־הקרקע", | |
| "וביתו אשר־ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת־פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה", | |
| "כל־אלה אבנים יקרת כמדת גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד־הטפחות ומחוץ עד־החצר הגדולה", | |
| "ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות", | |
| "ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית וארז", | |
| "וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית־יהוה הפנימית ולאלם הבית", | |
| "וישלח המלך שלמה ויקח את־חירם מצר", | |
| "בן־אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש־צרי חרש נחשת וימלא את־החכמה ואת־התבונה ואת־הדעת לעשות כל־מלאכה בנחשת ויבוא אל־המלך שלמה ויעש את־כל־מלאכתו", | |
| "ויצר את־שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים־עשרה אמה יסב את־העמוד השני", | |
| "ושתי כתרת עשה לתת על־ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית", | |
| "שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על־ראש העמודים שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית", | |
| "ויעש את־העמודים ושני טורים סביב על־השבכה האחת לכסות את־הכתרת אשר על־ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית", | |
| "וכתרת אשר על־ראש העמודים מעשה שושן באולם ארבע אמות", | |
| "וכתרת על־שני העמודים גם־ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר שבכה [השבכה] והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית", | |
| "ויקם את־העמדים לאלם ההיכל ויקם את־העמוד הימני ויקרא את־שמו יכין ויקם את־העמוד השמאלי ויקרא את־שמו בעז", | |
| "ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים", | |
| "ויעש את־הים מוצק עשר באמה משפתו עד־שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה [וקו] שלשים באמה יסב אתו סביב", | |
| "ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את־הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו", | |
| "עמד על־שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל־אחריהם ביתה", | |
| "ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת־כוס פרח שושן אלפים בת יכיל", | |
| "ויעש את־המכנות עשר נחשת ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה", | |
| "וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים", | |
| "ועל־המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל־השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד", | |
| "וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפת יצקות מעבר איש ליות", | |
| "ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה־כן אמה וחצי האמה וגם־על־פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות", | |
| "וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה", | |
| "ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הכל מוצק", | |
| "וארבע כתפות אל ארבע פנות המכנה האחת מן־המכנה כתפיה", | |
| "ובראש המכונה חצי האמה קומה עגל סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה", | |
| "ויפתח על־הלחת ידתיה ועל ומסגרתיה [מסגרתיה] כרובים אריות ותמרת כמער־איש וליות סביב", | |
| "כזאת עשה את עשר המכנות מוצק אחד מדה אחת קצב אחד לכלהנה", | |
| "ויעש עשרה כירות נחשת ארבעים בת יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד כיור אחד על־המכונה האחת לעשר המכנות", | |
| "ויתן את־המכנות חמש על־כתף הבית מימין וחמש על־כתף הבית משמאלו ואת־הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב", | |
| "ויעש חירום את־הכירות ואת־היעים ואת־המזרקות ויכל חירם לעשות את־כל־המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה", | |
| "עמדים שנים וגלת הכתרת אשר־על־ראש העמדים שתים והשבכות שתים לכסות את־שתי גלת הכתרת אשר על־ראש העמודים", | |
| "ואת־הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות שני־טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את־שתי גלת הכתרת אשר על־פני העמודים", | |
| "ואת־המכנות עשר ואת־הכירת עשרה על־המכנות", | |
| "ואת־הים האחד ואת־הבקר שנים־עשר תחת הים", | |
| "ואת־הסירות ואת־היעים ואת־המזרקות ואת כל־הכלים האהל [האלה] אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה נחשת ממרט", | |
| "בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן", | |
| "וינח שלמה את־כל־הכלים מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת", | |
| "ויעש שלמה את כל־הכלים אשר בית יהוה את מזבח הזהב ואת־השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב", | |
| "ואת־המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב", | |
| "והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל זהב", | |
| "ותשלם כל־המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את־קדשי דוד אביו את־הכסף ואת־הזהב ואת־הכלים נתן באצרות בית יהוה" | |
| ], | |
| [ | |
| "אז יקהל שלמה את־זקני ישראל את־כל־ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל־המלך שלמה ירושלם להעלות את־ארון ברית־יהוה מעיר דוד היא ציון", | |
| "ויקהלו אל־המלך שלמה כל־איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי", | |
| "ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את־הארון", | |
| "ויעלו את־ארון יהוה ואת־אהל מועד ואת־כל־כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים", | |
| "והמלך שלמה וכל־עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא־יספרו ולא ימנו מרב", | |
| "ויבאו הכהנים את־ארון ברית־יהוה אל־מקומו אל־דביר הבית אל־קדש הקדשים אל־תחת כנפי הכרובים", | |
| "כי הכרובים פרשים כנפים אל־מקום הארון ויסכו הכרבים על־הארון ועל־בדיו מלמעלה", | |
| "ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן־הקדש על־פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה", | |
| "אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם־בני ישראל בצאתם מארץ מצרים", | |
| "ויהי בצאת הכהנים מן־הקדש והענן מלא את־בית יהוה", | |
| "ולא־יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי־מלא כבוד־יהוה את־בית יהוה", | |
| "אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל", | |
| "בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים", | |
| "ויסב המלך את־פניו ויברך את כל־קהל ישראל וכל־קהל ישראל עמד", | |
| "ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר", | |
| "מן־היום אשר הוצאתי את־עמי את־ישראל ממצרים לא־בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על־עמי ישראל", | |
| "ויהי עם־לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל", | |
| "ויאמר יהוה אל־דוד אבי יען אשר היה עם־לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם־לבבך", | |
| "רק אתה לא תבנה הבית כי אם־בנך היצא מחלציך הוא־יבנה הבית לשמי", | |
| "ויקם יהוה את־דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על־כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל", | |
| "ואשם שם מקום לארון אשר־שם ברית יהוה אשר כרת עם־אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים", | |
| "ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו השמים", | |
| "ויאמר יהוה אלהי ישראל אין־כמוך אלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל־לבם", | |
| "אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר־דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה", | |
| "ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא־יכרת לך איש מלפני ישב על־כסא ישראל רק אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני", | |
| "ועתה אלהי ישראל יאמן נא דבריך [דברך] אשר דברת לעבדך דוד אבי", | |
| "כי האמנם ישב אלהים על־הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי־הבית הזה אשר בניתי", | |
| "ופנית אל־תפלת עבדך ואל־תחנתו יהוה אלהי לשמע אל־הרנה ואל־התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום", | |
| "להיות עינך פתחות אל־הבית הזה לילה ויום אל־המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל־התפלה אשר יתפלל עבדך אל־המקום הזה", | |
| "ושמעת אל־תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל־המקום הזה ואתה תשמע אל־מקום שבתך אל־השמים ושמעת וסלחת", | |
| "את אשר יחטא איש לרעהו ונשא־בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה", | |
| "ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את־עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו", | |
| "בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו־לך ושבו אליך והודו את־שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה", | |
| "ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל־האדמה אשר נתת לאבותם", | |
| "בהעצר שמים ולא־יהיה מטר כי יחטאו־לך והתפללו אל־המקום הזה והודו את־שמך ומחטאתם ישובון כי תענם", | |
| "ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את־הדרך הטובה אשר ילכו־בה ונתתה מטר על־ארצך אשר־נתתה לעמך לנחלה", | |
| "רעב כי־יהיה בארץ דבר כי־יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר־לו איבו בארץ שעריו כל־נגע כל־מחלה", | |
| "כל־תפלה כל־תחנה אשר תהיה לכל־האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל־הבית הזה", | |
| "ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל־דרכיו אשר תדע את־לבבו כי־אתה ידעת לבדך את־לבב כל־בני האדם", | |
| "למען יראוך כל־הימים אשר־הם חיים על־פני האדמה אשר נתתה לאבתינו", | |
| "וגם אל־הנכרי אשר לא־מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך", | |
| "כי ישמעון את־שמך הגדול ואת־ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל־הבית הזה", | |
| "אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר־יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל־עמי הארץ את־שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי־שמך נקרא על־הבית הזה אשר בניתי", | |
| "כי־יצא עמך למלחמה על־איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל־יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר־בנתי לשמך", | |
| "ושמעת השמים את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם", | |
| "כי יחטאו־לך כי אין אדם אשר לא־יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל־ארץ האויב רחוקה או קרובה", | |
| "והשיבו אל־לבם בארץ אשר נשבו־שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו", | |
| "ושבו אליך בכל־לבבם ובכל־נפשם בארץ איביהם אשר־שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר־בנית [בניתי] לשמך", | |
| "ושמעת השמים מכון שבתך את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם", | |
| "וסלחת לעמך אשר חטאו־לך ולכל־פשעיהם אשר פשעו־בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום", | |
| "כי־עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל", | |
| "להיות עיניך פתחות אל־תחנת עבדך ואל־תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך", | |
| "כי־אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את־אבתינו ממצרים אדני יהוה", | |
| "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל־יהוה את כל־התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על־ברכיו וכפיו פרשות השמים", | |
| "ויעמד ויברך את כל־קהל ישראל קול גדול לאמר", | |
| "ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא־נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו", | |
| "יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם־אבתינו אל־יעזבנו ואל־יטשנו", | |
| "להטות לבבנו אליו ללכת בכל־דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את־אבתינו", | |
| "ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל־יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר־יום ביומו", | |
| "למען דעת כל־עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד", | |
| "והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה", | |
| "והמלך וכל־ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה", | |
| "ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את־בית יהוה המלך וכל־בני ישראל", | |
| "ביום ההוא קדש המלך את־תוך החצר אשר לפני בית־יהוה כי־עשה שם את־העלה ואת־המנחה ואת חלבי השלמים כי־מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את־העלה ואת־המנחה ואת חלבי השלמים", | |
| "ויעש שלמה בעת־ההיא את־החג וכל־ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד־נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום", | |
| "ביום השמיני שלח את־העם ויברכו את־המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל־הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויהי ככלות שלמה לבנות את־בית־יהוה ואת־בית המלך ואת כל־חשק שלמה אשר חפץ לעשות", | |
| "וירא יהוה אל־שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון", | |
| "ויאמר יהוה אליו שמעתי את־תפלתך ואת־תחנתך אשר התחננתה לפני הקדשתי את־הבית הזה אשר בנתה לשום־שמי שם עד־עולם והיו עיני ולבי שם כל־הימים", | |
| "ואתה אם־תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם־לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך חקי ומשפטי תשמר", | |
| "והקמתי את־כסא ממלכתך על־ישראל לעלם כאשר דברתי על־דוד אביך לאמר לא־יכרת לך איש מעל כסא ישראל", | |
| "אם־שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם", | |
| "והכרתי את־ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת־הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל־העמים", | |
| "והבית הזה יהיה עליון כל־עבר עליו ישם ושרק ואמרו על־מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה", | |
| "ואמרו על אשר עזבו את־יהוה אלהיהם אשר הוציא את־אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו [וישתחוו] להם ויעבדם על־כן הביא יהוה עליהם את כל־הרעה הזאת", | |
| "ויהי מקצה עשרים שנה אשר־בנה שלמה את־שני הבתים את־בית יהוה ואת־בית המלך", | |
| "חירם מלך־צר נשא את־שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל־חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל", | |
| "ויצא חירם מצר לראות את־הערים אשר נתן־לו שלמה ולא ישרו בעיניו", | |
| "ויאמר מה הערים האלה אשר־נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה", | |
| "וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב", | |
| "וזה דבר־המס אשר־העלה המלך שלמה לבנות את־בית יהוה ואת־ביתו ואת־המלוא ואת חומת ירושלם ואת־חצר ואת־מגדו ואת־גזר", | |
| "פרעה מלך־מצרים עלה וילכד את־גזר וישרפה באש ואת־הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה", | |
| "ויבן שלמה את־גזר ואת־בית חרן תחתון", | |
| "ואת־בעלת ואת־תמר [תדמר] במדבר בארץ", | |
| "ואת כל־ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו", | |
| "כל־העם הנותר מן־האמרי החתי הפרזי החוי והיבוסי אשר לא־מבני ישראל המה", | |
| "בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא־יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס־עבד עד היום הזה", | |
| "ומבני ישראל לא־נתן שלמה עבד כי־הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלשיו ושרי רכבו ופרשיו", | |
| "אלה שרי הנצבים אשר על־המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות הרדים בעם העשים במלאכה", | |
| "אך בת־פרעה עלתה מעיר דוד אל־ביתה אשר בנה־לה אז בנה את־המלוא", | |
| "והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על־המזבח אשר בנה ליהוה והקטיר אתו אשר לפני יהוה ושלם את־הבית", | |
| "ואני עשה המלך שלמה בעציון־גבר אשר את־אלות על־שפת ים־סוף בארץ אדום", | |
| "וישלח חירם באני את־עבדיו אנשי אניות ידעי הים עם עבדי שלמה", | |
| "ויבאו אופירה ויקחו משם זהב ארבע־מאות ועשרים ככר ויבאו אל־המלך שלמה" | |
| ], | |
| [ | |
| "ומלכת־שבא שמעת את־שמע שלמה לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות", | |
| "ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב־מאד ואבן יקרה ותבא אל־שלמה ותדבר אליו את כל־אשר היה עם־לבבה", | |
| "ויגד־לה שלמה את־כל־דבריה לא־היה דבר נעלם מן־המלך אשר לא הגיד לה", | |
| "ותרא מלכת־שבא את כל־חכמת שלמה והבית אשר בנה", | |
| "ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו [משרתיו] ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא־היה בה עוד רוח", | |
| "ותאמר אל־המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על־דבריך ועל־חכמתך", | |
| "ולא־האמנתי לדברים עד אשר־באתי ותראינה עיני והנה לא־הגד־לי החצי הוספת חכמה וטוב אל־השמועה אשר שמעתי", | |
| "אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את־חכמתך", | |
| "יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על־כסא ישראל באהבת יהוה את־ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה", | |
| "ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא־בא כבשם ההוא עוד לרב אשר־נתנה מלכת־שבא למלך שלמה", | |
| "וגם אני חירם אשר־נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה", | |
| "ויעש המלך את־עצי האלמגים מסעד לבית־יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא־כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה", | |
| "והמלך שלמה נתן למלכת־שבא את־כל־חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן־לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה", | |
| "ויהי משקל הזהב אשר־בא לשלמה בשנה אחת שש מאות ששים ושש ככר זהב", | |
| "לבד מאנשי התרים ומסחר הרכלים וכל־מלכי הערב ופחות הארץ", | |
| "ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש־מאות זהב יעלה על־הצנה האחת", | |
| "ושלש־מאות מגנים זהב שחוט שלשת מנים זהב יעלה על־המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון", | |
| "ויעש המלך כסא־שן גדול ויצפהו זהב מופז", | |
| "שש מעלות לכסה וראש־עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל־מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות", | |
| "ושנים עשר אריים עמדים שם על־שש המעלות מזה ומזה לא־נעשה כן לכל־ממלכות", | |
| "וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית־יער הלבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה", | |
| "כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים", | |
| "ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה", | |
| "וכל־הארץ מבקשים את־פני שלמה לשמע את־חכמתו אשר־נתן אלהים בלבו", | |
| "והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר־שנה בשנה", | |
| "ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי־לו אלף וארבע־מאות רכב ושנים־עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם־המלך בירושלם", | |
| "ויתן המלך את־הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר־בשפלה לרב", | |
| "ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר", | |
| "ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל־מלכי החתים ולמלכי ארם בידם יצאו" | |
| ], | |
| [ | |
| "והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת־בת־פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית", | |
| "מן־הגוים אשר אמר־יהוה אל־בני ישראל לא־תבאו בהם והם לא־יבאו בכם אכן יטו את־לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה", | |
| "ויהי־לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את־לבו", | |
| "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את־לבבו אחרי אלהים אחרים ולא־היה לבבו שלם עם־יהוה אלהיו כלבב דויד אביו", | |
| "וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים", | |
| "ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו", | |
| "אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על־פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון", | |
| "וכן עשה לכל־נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן", | |
| "ויתאנף יהוה בשלמה כי־נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים", | |
| "וצוה אליו על־הדבר הזה לבלתי־לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר־צוה יהוה", | |
| "ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה־זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את־הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך", | |
| "אך־בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה", | |
| "רק את־כל־הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי", | |
| "ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום", | |
| "ויהי בהיות דוד את־אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את־החללים ויך כל־זכר באדום", | |
| "כי ששת חדשים ישב־שם יואב וכל־ישראל עד־הכרית כל־זכר באדום", | |
| "ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן", | |
| "ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל־פרעה מלך־מצרים ויתן־לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו", | |
| "וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן־לו אשה את־אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה", | |
| "ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה", | |
| "והדד שמע במצרים כי־שכב דוד עם־אבתיו וכי־מת יואב שר־הצבא ויאמר הדד אל־פרעה שלחני ואלך אל־ארצי", | |
| "ויאמר לו פרעה כי מה־אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל־ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני", | |
| "ויקם אלהים לו שטן את־רזון בן־אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך־צובה אדניו", | |
| "ויקבץ עליו אנשים ויהי שר־גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק", | |
| "ויהי שטן לישראל כל־ימי שלמה ואת־הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על־ארם", | |
| "וירבעם בן־נבט אפרתי מן־הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך", | |
| "וזה הדבר אשר־הרים יד במלך שלמה בנה את־המלוא סגר את־פרץ עיר דוד אביו", | |
| "והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את־הנער כי־עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל־סבל בית יוסף", | |
| "ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה", | |
| "ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים", | |
| "ויאמר לירבעם קח־לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את־הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים", | |
| "והשבט האחד יהיה־לו למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל", | |
| "יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני־עמון ולא־הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו", | |
| "ולא־אקח את־כל־הממלכה מידו כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי", | |
| "ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים", | |
| "ולבנו אתן שבט־אחד למען היות־ניר לדויד־עבדי כל־הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם", | |
| "ואתך אקח ומלכת בכל אשר־תאוה נפשך והיית מלך על־ישראל", | |
| "והיה אם־תשמע את־כל־אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי והייתי עמך ובניתי לך בית־נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את־ישראל", | |
| "ואענה את־זרע דוד למען זאת אך לא כל־הימים", | |
| "ויבקש שלמה להמית את־ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל־שישק מלך־מצרים ויהי במצרים עד־מות שלמה", | |
| "ויתר דברי שלמה וכל־אשר עשה וחכמתו הלוא־הם כתבים על־ספר דברי שלמה", | |
| "והימים אשר מלך שלמה בירושלם על־כל־ישראל ארבעים שנה", | |
| "וישכב שלמה עם־אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו" | |
| ], | |
| [ | |
| "וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל־ישראל להמליך אתו", | |
| "ויהי כשמע ירבעם בן־נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים", | |
| "וישלחו ויקראו־לו ויבאו [ויבא] ירבעם וכל־קהל ישראל וידברו אל־רחבעם לאמר", | |
| "אביך הקשה את־עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר־נתן עלינו ונעבדך", | |
| "ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם", | |
| "ויועץ המלך רחבעם את־הזקנים אשר־היו עמדים את־פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את־העם־הזה דבר", | |
| "וידבר [וידברו] אליו לאמר אם־היום תהיה־עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל־הימים", | |
| "ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את־הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו", | |
| "ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את־העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן־העל אשר־נתן אביך עלינו", | |
| "וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה־תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את־עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי", | |
| "ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים", | |
| "ויבו [ויבוא] ירבעם וכל־העם אל־רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי", | |
| "ויען המלך את־העם קשה ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו", | |
| "וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את־עלכם ואני אסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים", | |
| "ולא־שמע המלך אל־העם כי־היתה סבה מעם יהוה למען הקים את־דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל־ירבעם בן־נבט", | |
| "וירא כל־ישראל כי לא־שמע המלך אליהם וישבו העם את־המלך דבר לאמר מה־לנו חלק בדוד ולא־נחלה בבן־ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו", | |
| "ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם", | |
| "וישלח המלך רחבעם את־אדרם אשר על־המס וירגמו כל־ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם", | |
| "ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה", | |
| "ויהי כשמע כל־ישראל כי־שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל־העדה וימליכו אתו על־כל־ישראל לא היה אחרי בית־דוד זולתי שבט־יהודה לבדו", | |
| "ויבאו [ויבא] רחבעם ירושלם ויקהל את־כל־בית יהודה ואת־שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם־בית ישראל להשיב את־המלוכה לרחבעם בן־שלמה", | |
| "ויהי דבר האלהים אל־שמעיה איש־האלהים לאמר", | |
| "אמר אל־רחבעם בן־שלמה מלך יהודה ואל־כל־בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר", | |
| "כה אמר יהוה לא־תעלו ולא־תלחמון עם־אחיכם בני־ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את־דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה", | |
| "ויבן ירבעם את־שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את־פנואל", | |
| "ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד", | |
| "אם־יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית־יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל־אדניהם אל־רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל־רחבעם מלך־יהודה", | |
| "ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב־לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים", | |
| "וישם את־האחד בבית־אל ואת־האחד נתן בדן", | |
| "ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד־דן", | |
| "ויעש את־בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא־היו מבני לוי", | |
| "ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה־עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על־המזבח כן עשה בבית־אל לזבח לעגלים אשר־עשה והעמיד בבית אל את־כהני הבמות אשר עשה", | |
| "ויעל על־המזבח אשר־עשה בבית־אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר־בדא מלבד [מלבו] ויעש חג לבני ישראל ויעל על־המזבח להקטיר" | |
| ], | |
| [ | |
| "והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר", | |
| "ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך", | |
| "ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו", | |
| "ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו", | |
| "והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה", | |
| "ויען המלך ויאמר אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה", | |
| "וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת", | |
| "ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה", | |
| "כי־כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת", | |
| "וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל", | |
| "ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם", | |
| "וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה", | |
| "ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו", | |
| "וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני", | |
| "ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם", | |
| "ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה", | |
| "כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה", | |
| "ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו", | |
| "וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים", | |
| "ויהי הם ישבים אל־השלחן ויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו", | |
| "ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך", | |
| "ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך", | |
| "ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו", | |
| "וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה", | |
| "והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה", | |
| "וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו", | |
| "וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו", | |
| "וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור", | |
| "וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו", | |
| "וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי", | |
| "ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי", | |
| "כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון", | |
| "אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות", | |
| "ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה" | |
| ], | |
| [ | |
| "בעת ההיא חלה אביה בן־ירבעם", | |
| "ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי־אתי [את] אשת ירבעם והלכת שלה הנה־שם אחיה הנביא הוא־דבר עלי למלך על־העם הזה", | |
| "ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים ובקבק דבש ובאת אליו הוא יגיד לך מה־יהיה לנער", | |
| "ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא־יכל לראות כי קמו עיניו משיבו", | |
| "ויהוה אמר אל־אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל־בנה כי־חלה הוא כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה", | |
| "ויהי כשמע אחיהו את־קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה", | |
| "לכי אמרי לירבעם כה־אמר יהוה אלהי ישראל יען אשר הרימתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל", | |
| "ואקרע את־הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא־היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר־הלך אחרי בכל־לבבו לעשות רק הישר בעיני", | |
| "ותרע לעשות מכל אשר־היו לפניך ותלך ותעשה־לך אלהים אחרים ומסכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גוך", | |
| "לכן הנני מביא רעה אל־בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית־ירבעם כאשר יבער הגלל עד־תמו", | |
| "המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים כי יהוה דבר", | |
| "ואת קומי לכי לביתך בבאה רגליך העירה ומת הילד", | |
| "וספדו־לו כל־ישראל וקברו אתו כי־זה לבדו יבא לירבעם אל־קבר יען נמצא־בו דבר טוב אל־יהוה אלהי ישראל בבית ירבעם", | |
| "והקים יהוה לו מלך על־ישראל אשר יכרית את־בית ירבעם זה היום ומה גם־עתה", | |
| "והכה יהוה את־ישראל כאשר ינוד הקנה במים ונתש את־ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם וזרם מעבר לנהר יען אשר עשו את־אשריהם מכעיסים את־יהוה", | |
| "ויתן את־ישראל בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את־ישראל", | |
| "ותקם אשת ירבעם ותלך ותבא תרצתה היא באה בסף־הבית והנער מת", | |
| "ויקברו אתו ויספדו־לו כל־ישראל כדבר יהוה אשר דבר ביד־עבדו אחיהו הנביא", | |
| "ויתר דברי ירבעם אשר נלחם ואשר מלך הנם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל", | |
| "והימים אשר מלך ירבעם עשרים ושתים שנה וישכב עם־אבתיו וימלך נדב בנו תחתיו", | |
| "ורחבעם בן־שלמה מלך ביהודה בן־ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר־בחר יהוה לשום את־שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית", | |
| "ויעש יהודה הרע בעיני יהוה ויקנאו אתו מכל אשר עשו אבתם בחטאתם אשר חטאו", | |
| "ויבנו גם־המה להם במות ומצבות ואשרים על כל־גבעה גבהה ותחת כל־עץ רענן", | |
| "וגם־קדש היה בארץ עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל", | |
| "ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שושק [שישק] מלך־מצרים על־ירושלם", | |
| "ויקח את־אצרות בית־יהוה ואת־אוצרות בית המלך ואת־הכל לקח ויקח את־כל־מגני הזהב אשר עשה שלמה", | |
| "ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על־יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך", | |
| "ויהי מדי־בא המלך בית יהוה ישאום הרצים והשיבום אל־תא הרצים", | |
| "ויתר דברי רחבעם וכל־אשר עשה הלא־המה כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה", | |
| "ומלחמה היתה בין־רחבעם ובין ירבעם כל־הימים", | |
| "וישכב רחבעם עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד ושם אמו נעמה העמנית וימלך אבים בנו תחתיו" | |
| ], | |
| [ | |
| "ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן־נבט מלך אבים על־יהודה", | |
| "שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת־אבישלום", | |
| "וילך בכל־חטאות אביו אשר־עשה לפניו ולא־היה לבבו שלם עם־יהוה אלהיו כלבב דוד אביו", | |
| "כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם להקים את־בנו אחריו ולהעמיד את־ירושלם", | |
| "אשר עשה דוד את־הישר בעיני יהוה ולא־סר מכל אשר־צוהו כל ימי חייו רק בדבר אוריה החתי", | |
| "ומלחמה היתה בין־רחבעם ובין ירבעם כל־ימי חייו", | |
| "ויתר דברי אבים וכל־אשר עשה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה ומלחמה היתה בין אבים ובין ירבעם", | |
| "וישכב אבים עם־אבתיו ויקברו אתו בעיר דוד וימלך אסא בנו תחתיו", | |
| "ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה", | |
| "וארבעים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת־אבישלום", | |
| "ויעש אסא הישר בעיני יהוה כדוד אביו", | |
| "ויעבר הקדשים מן־הארץ ויסר את־כל־הגללים אשר עשו אבתיו", | |
| "וגם את־מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר־עשתה מפלצת לאשרה ויכרת אסא את־מפלצתה וישרף בנחל קדרון", | |
| "והבמות לא־סרו רק לבב־אסא היה שלם עם־יהוה כל־ימיו", | |
| "ויבא את־קדשי אביו וקדשו [וקדשי] בית יהוה כסף וזהב וכלים", | |
| "ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך־ישראל כל־ימיהם", | |
| "ויעל בעשא מלך־ישראל על־יהודה ויבן את־הרמה לבלתי תת יצא ובא לאסא מלך יהודה", | |
| "ויקח אסא את־כל־הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית־יהוה ואת־אוצרות בית מלך [המלך] ויתנם ביד־עבדיו וישלחם המלך אסא אל־בן־הדד בן־טברמן בן־חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר", | |
| "ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב לך הפרה את־בריתך את־בעשא מלך־ישראל ויעלה מעלי", | |
| "וישמע בן־הדד אל־המלך אסא וישלח את־שרי החילים אשר־לו על־ערי ישראל ויך את־עיון ואת־דן ואת אבל בית־מעכה ואת כל־כנרות על כל־ארץ נפתלי", | |
| "ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את־הרמה וישב בתרצה", | |
| "והמלך אסא השמיע את־כל־יהודה אין נקי וישאו את־אבני הרמה ואת־עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את־גבע בנימן ואת־המצפה", | |
| "ויתר כל־דברי־אסא וכל־גבורתו וכל־אשר עשה והערים אשר בנה הלא־המה כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את־רגליו", | |
| "וישכב אסא עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהושפט בנו תחתיו", | |
| "ונדב בן־ירבעם מלך על־ישראל בשנת שתים לאסא מלך יהודה וימלך על־ישראל שנתים", | |
| "ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את־ישראל", | |
| "ויקשר עליו בעשא בן־אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ונדב וכל־ישראל צרים על־גבתון", | |
| "וימתהו בעשא בשנת שלש לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו", | |
| "ויהי כמלכו הכה את־כל־בית ירבעם לא־השאיר כל־נשמה לירבעם עד־השמדו כדבר יהוה אשר דבר ביד־עבדו אחיה השילני", | |
| "על־חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את־ישראל בכעסו אשר הכעיס את־יהוה אלהי ישראל", | |
| "ויתר דברי נדב וכל־אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל", | |
| "ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך־ישראל כל־ימיהם", | |
| "בשנת שלש לאסא מלך יהודה מלך בעשא בן־אחיה על־כל־ישראל בתרצה עשרים וארבע שנה", | |
| "ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את־ישראל" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויהי דבר־יהוה אל־יהוא בן־חנני על־בעשא לאמר", | |
| "יען אשר הרימתיך מן־העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל ותלך בדרך ירבעם ותחטא את־עמי ישראל להכעיסני בחטאתם", | |
| "הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את־ביתך כבית ירבעם בן־נבט", | |
| "המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים", | |
| "ויתר דברי בעשא ואשר עשה וגבורתו הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל", | |
| "וישכב בעשא עם־אבתיו ויקבר בתרצה וימלך אלה בנו תחתיו", | |
| "וגם ביד־יהוא בן־חנני הנביא דבר־יהוה היה אל־בעשא ואל־ביתו ועל כל־הרעה אשר־עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר־הכה אתו", | |
| "בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה מלך אלה בן־בעשא על־ישראל בתרצה שנתים", | |
| "ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על־הבית בתרצה", | |
| "ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו", | |
| "ויהי במלכו כשבתו על־כסאו הכה את־כל־בית בעשא לא־השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו", | |
| "וישמד זמרי את כל־בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל־בעשא ביד יהוא הנביא", | |
| "אל כל־חטאות בעשא וחטאות אלה בנו אשר חטאו ואשר החטיאו את־ישראל להכעיס את־יהוה אלהי ישראל בהבליהם", | |
| "ויתר דברי אלה וכל־אשר עשה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל", | |
| "בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על־גבתון אשר לפלשתים", | |
| "וישמע העם החנים לאמר קשר זמרי וגם הכה את־המלך וימלכו כל־ישראל את־עמרי שר־צבא על־ישראל ביום ההוא במחנה", | |
| "ויעלה עמרי וכל־ישראל עמו מגבתון ויצרו על־תרצה", | |
| "ויהי כראות זמרי כי־נלכדה העיר ויבא אל־ארמון בית־המלך וישרף עליו את־בית־מלך באש וימת", | |
| "על־חטאתו [חטאתיו] אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את־ישראל", | |
| "ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קשר הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל", | |
| "אז יחלק העם ישראל לחצי חצי העם היה אחרי תבני בן־גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי", | |
| "ויחזק העם אשר אחרי עמרי את־העם אשר אחרי תבני בן־גינת וימת תבני וימלך עמרי", | |
| "בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על־ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש־שנים", | |
| "ויקן את־ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את־ההר ויקרא את־שם העיר אשר בנה על שם־שמר אדני ההר שמרון", | |
| "ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לפניו", | |
| "וילך בכל־דרך ירבעם בן־נבט ובחטאתיו [ובחטאתו] אשר החטיא את־ישראל להכעיס את־יהוה אלהי ישראל בהבליהם", | |
| "ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל", | |
| "וישכב עמרי עם־אבתיו ויקבר בשמרון וימלך אחאב בנו תחתיו", | |
| "ואחאב בן־עמרי מלך על־ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן־עמרי על־ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה", | |
| "ויעש אחאב בן־עמרי הרע בעיני יהוה מכל אשר לפניו", | |
| "ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן־נבט ויקח אשה את־איזבל בת־אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את־הבעל וישתחו לו", | |
| "ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון", | |
| "ויעש אחאב את־האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את־יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו", | |
| "בימיו בנה חיאל בית האלי את־יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב [ובשגוב] צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן־נון" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל־אחאב חי־יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם־יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם־לפי דברי", | |
| "ויהי דבר־יהוה אליו לאמר", | |
| "לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על־פני הירדן", | |
| "והיה מהנחל תשתה ואת־הערבים צויתי לכלכלך שם", | |
| "וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על־פני הירדן", | |
| "והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן־הנחל ישתה", | |
| "ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא־היה גשם בארץ", | |
| "ויהי דבר־יהוה אליו לאמר", | |
| "קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך", | |
| "ויקם וילך צרפתה ויבא אל־פתח העיר והנה־שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי־נא לי מעט־מים בכלי ואשתה", | |
| "ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי־נא לי פת־לחם בידך", | |
| "ותאמר חי־יהוה אלהיך אם־יש־לי מעוג כי אם־מלא כף־קמח בכד ומעט־שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו", | |
| "ויאמר אליה אליהו אל־תיראי באי עשי כדברך אך עשי־לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה", | |
| "כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן־[תת־] יהוה גשם על־פני האדמה", | |
| "ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא־והיא [היא־] [והוא] וביתה ימים", | |
| "כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו", | |
| "ויהי אחר הדברים האלה חלה בן־האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא־נותרה־בו נשמה", | |
| "ותאמר אל־אליהו מה־לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את־עוני ולהמית את־בני", | |
| "ויאמר אליה תני־לי את־בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל־העליה אשר־הוא ישב שם וישכבהו על־מטתו", | |
| "ויקרא אל־יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על־האלמנה אשר־אני מתגורר עמה הרעות להמית את־בנה", | |
| "ויתמדד על־הילד שלש פעמים ויקרא אל־יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש־הילד הזה על־קרבו", | |
| "וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש־הילד על־קרבו ויחי", | |
| "ויקח אליהו את־הילד וירדהו מן־העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך", | |
| "ותאמר האשה אל־אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר־יהוה בפיך אמת" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויהי ימים רבים ודבר־יהוה היה אל־אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל־אחאב ואתנה מטר על־פני האדמה", | |
| "וילך אליהו להראות אל־אחאב והרעב חזק בשמרון", | |
| "ויקרא אחאב אל־עבדיהו אשר על־הבית ועבדיהו היה ירא את־יהוה מאד", | |
| "ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נבאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים", | |
| "ויאמר אחאב אל־עבדיהו לך בארץ אל־כל־מעיני המים ואל כל־הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה", | |
| "ויחלקו להם את־הארץ לעבר־בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך־אחד לבדו", | |
| "ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על־פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו", | |
| "ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו", | |
| "ויאמר מה חטאתי כי־אתה נתן את־עבדך ביד־אחאב להמיתני", | |
| "חי יהוה אלהיך אם־יש־גוי וממלכה אשר לא־שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את־הממלכה ואת־הגוי כי לא ימצאכה", | |
| "ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו", | |
| "והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא־אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את־יהוה מנערי", | |
| "הלא־הגד לאדני את אשר־עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים", | |
| "ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני", | |
| "ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו", | |
| "וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד־לו וילך אחאב לקראת אליהו", | |
| "ויהי כראות אחאב את־אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל", | |
| "ויאמר לא עכרתי את־ישראל כי אם־אתה ובית אביך בעזבכם את־מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים", | |
| "ועתה שלח קבץ אלי את־כל־ישראל אל־הר הכרמל ואת־נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל", | |
| "וישלח אחאב בכל־בני ישראל ויקבץ את־הנביאים אל־הר הכרמל", | |
| "ויגש אליהו אל־כל־העם ויאמר עד־מתי אתם פסחים על־שתי הסעפים אם־יהוה האלהים לכו אחריו ואם־הבעל לכו אחריו ולא־ענו העם אתו דבר", | |
| "ויאמר אליהו אל־העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע־מאות וחמשים איש", | |
| "ויתנו־לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על־העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את־הפר האחד ונתתי על־העצים ואש לא אשים", | |
| "וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם־יהוה והיה האלהים אשר־יענה באש הוא האלהים ויען כל־העם ויאמרו טוב הדבר", | |
| "ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו", | |
| "ויקחו את־הפר אשר־נתן להם ויעשו ויקראו בשם־הבעל מהבקר ועד־הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על־המזבח אשר עשה", | |
| "ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול־גדול כי־אלהים הוא כי שיח וכי־שיג לו וכי־דרך לו אולי ישן הוא ויקץ", | |
| "ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד־שפך־דם עליהם", | |
| "ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין־קול ואין־ענה ואין קשב", | |
| "ויאמר אליהו לכל־העם גשו אלי ויגשו כל־העם אליו וירפא את־מזבח יהוה ההרוס", | |
| "ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני־יעקב אשר היה דבר־יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך", | |
| "ויבנה את־האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח", | |
| "ויערך את־העצים וינתח את־הפר וישם על־העצים", | |
| "ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על־העלה ועל־העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו", | |
| "וילכו המים סביב למזבח וגם את־התעלה מלא־מים", | |
| "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי־אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך [ובדברך] עשיתי את כל־הדברים האלה", | |
| "ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי־אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את־לבם אחרנית", | |
| "ותפל אש־יהוה ותאכל את־העלה ואת־העצים ואת־האבנים ואת־העפר ואת־המים אשר־בתעלה לחכה", | |
| "וירא כל־העם ויפלו על־פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים", | |
| "ויאמר אליהו להם תפשו את־נביאי הבעל איש אל־ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל־נחל קישון וישחטם שם", | |
| "ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי־קול המון הגשם", | |
| "ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל־ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו [ברכיו]", | |
| "ויאמר אל־נערו עלה־נא הבט דרך־ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים", | |
| "ויהי בשבעית ויאמר הנה־עב קטנה ככף־איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל־אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם", | |
| "ויהי עד־כה ועד־כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה", | |
| "ויד־יהוה היתה אל־אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד־באכה יזרעאלה" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויגד אחאב לאיזבל את כל־אשר עשה אליהו ואת כל־אשר הרג את־כל־הנביאים בחרב", | |
| "ותשלח איזבל מלאך אל־אליהו לאמר כה־יעשון אלהים וכה יוספון כי־כעת מחר אשים את־נפשך כנפש אחד מהם", | |
| "וירא ויקם וילך אל־נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את־נערו שם", | |
| "והוא־הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת [אחד] וישאל את־נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי־לא־טוב אנכי מאבתי", | |
| "וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה־זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול", | |
| "ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב", | |
| "וישב מלאך יהוה שנית ויגע־בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך", | |
| "ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב", | |
| "ויבא־שם אל־המערה וילן שם והנה דבר־יהוה אליו ויאמר לו מה־לך פה אליהו", | |
| "ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי־עזבו בריתך בני ישראל את־מזבחתיך הרסו ואת־נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את־נפשי לקחתה", | |
| "ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה", | |
| "ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה", | |
| "ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה־לך פה אליהו", | |
| "ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי־עזבו בריתך בני ישראל את־מזבחתיך הרסו ואת־נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את־נפשי לקחתה", | |
| "ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את־חזאל למלך על־ארם", | |
| "ואת יהוא בן־נמשי תמשח למלך על־ישראל ואת־אלישע בן־שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך", | |
| "והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע", | |
| "והשארתי בישראל שבעת אלפים כל־הברכים אשר לא־כרעו לבעל וכל־הפה אשר לא־נשק לו", | |
| "וילך משם וימצא את־אלישע בן־שפט והוא חרש שנים־עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו", | |
| "ויעזב את־הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה־נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה־עשיתי לך", | |
| "וישב מאחריו ויקח את־צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו" | |
| ], | |
| [ | |
| "ובן־הדד מלך־ארם קבץ את־כל־חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על־שמרון וילחם בה", | |
| "וישלח מלאכים אל־אחאב מלך־ישראל העירה", | |
| "ויאמר לו כה אמר בן־הדד כספך וזהבך לי־הוא ונשיך ובניך הטובים לי־הם", | |
| "ויען מלך־ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל־אשר־לי", | |
| "וישבו המלאכים ויאמרו כה־אמר בן־הדד לאמר כי־שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן", | |
| "כי אם־כעת מחר אשלח את־עבדי אליך וחפשו את־ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל־מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו", | |
| "ויקרא מלך־ישראל לכל־זקני הארץ ויאמר דעו־נא וראו כי רעה זה מבקש כי־שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו", | |
| "ויאמרו אליו כל־הזקנים וכל־העם אל־תשמע ולוא תאבה", | |
| "ויאמר למלאכי בן־הדד אמרו לאדני המלך כל אשר־שלחת אל־עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר", | |
| "וישלח אליו בן־הדד ויאמר כה־יעשון לי אלהים וכה יוספו אם־ישפק עפר שמרון לשעלים לכל־העם אשר ברגלי", | |
| "ויען מלך־ישראל ויאמר דברו אל־יתהלל חגר כמפתח", | |
| "ויהי כשמע את־הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל־עבדיו שימו וישימו על־העיר", | |
| "והנה נביא אחד נגש אל־אחאב מלך־ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל־ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי־אני יהוה", | |
| "ויאמר אחאב במי ויאמר כה־אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי־יאסר המלחמה ויאמר אתה", | |
| "ויפקד את־נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את־כל־העם כל־בני ישראל שבעת אלפים", | |
| "ויצאו בצהרים ובן־הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים־ושנים מלך עזר אתו", | |
| "ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן־הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון", | |
| "ויאמר אם־לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום", | |
| "ואלה יצאו מן־העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם", | |
| "ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן־הדד מלך ארם על־סוס ופרשים", | |
| "ויצא מלך ישראל ויך את־הסוס ואת־הרכב והכה בארם מכה גדולה", | |
| "ויגש הנביא אל־מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר־תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך", | |
| "ועבדי מלך־ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על־כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם־לא נחזק מהם", | |
| "ואת־הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם", | |
| "ואתה תמנה־לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם־לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן", | |
| "ויהי לתשובת השנה ויפקד בן־הדד את־ארם ויעל אפקה למלחמה עם־ישראל", | |
| "ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני־ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את־הארץ", | |
| "ויגש איש האלהים ויאמר אל־מלך ישראל ויאמר כה־אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא־אלהי עמקים הוא ונתתי את־כל־ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי־אני יהוה", | |
| "ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני־ישראל את־ארם מאה־אלף רגלי ביום אחד", | |
| "וינסו הנותרים אפקה אל־העיר ותפל החומה על־עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן־הדד נס ויבא אל־העיר חדר בחדר", | |
| "ויאמרו אליו עבדיו הנה־נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי־מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל־מלך ישראל אולי יחיה את־נפשך", | |
| "ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל־מלך ישראל ויאמרו עבדך בן־הדד אמר תחי־נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא", | |
| "והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן־הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן־הדד ויעלהו על־המרכבה", | |
| "ויאמר אליו הערים אשר־לקח־אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר־שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת־לו ברית וישלחהו", | |
| "ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל־רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו", | |
| "ויאמר לו יען אשר לא־שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו", | |
| "וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע", | |
| "וילך הנביא ויעמד למלך על־הדרך ויתחפש באפר על־עיניו", | |
| "ויהי המלך עבר והוא צעק אל־המלך ויאמר עבדך יצא בקרב־המלחמה והנה־איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את־האיש הזה אם־הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר־כסף תשקול", | |
| "ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך־ישראל כן משפטך אתה חרצת", | |
| "וימהר ויסר את־האפר מעל [מעלי] עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא", | |
| "ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את־איש־חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו", | |
| "וילך מלך־ישראל על־ביתו סר וזעף ויבא שמרונה" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון", | |
| "וידבר אחאב אל־נבות לאמר תנה־לי את־כרמך ויהי־לי לגן־ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה־לך כסף מחיר זה", | |
| "ויאמר נבות אל־אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את־נחלת אבתי לך", | |
| "ויבא אחאב אל־ביתו סר וזעף על־הדבר אשר־דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא־אתן לך את־נחלת אבותי וישכב על־מטתו ויסב את־פניו ולא־אכל לחם", | |
| "ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה־זה רוחך סרה ואינך אכל לחם", | |
| "וידבר אליה כי־אדבר אל־נבות היזרעאלי ואמר לו תנה־לי את־כרמך בכסף או אם־חפץ אתה אתנה־לך כרם תחתיו ויאמר לא־אתן לך את־כרמי", | |
| "ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על־ישראל קום אכל־לחם ויטב לבך אני אתן לך את־כרם נבות היזרעאלי", | |
| "ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים [ספרים] אל־הזקנים ואל־החרים אשר בעירו הישבים את־נבות", | |
| "ותכתב בספרים לאמר קראו־צום והושיבו את־נבות בראש העם", | |
| "והושיבו שנים אנשים בני־בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת", | |
| "ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם", | |
| "קראו צום והשיבו את־נבות בראש העם", | |
| "ויבאו שני האנשים בני־בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את־נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת", | |
| "וישלחו אל־איזבל לאמר סקל נבות וימת", | |
| "ויהי כשמע איזבל כי־סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל־אחאב קום רש את־כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת־לך בכסף כי אין נבות חי כי־מת", | |
| "ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל־כרם נבות היזרעאלי לרשתו", | |
| "ויהי דבר־יהוה אל־אליהו התשבי לאמר", | |
| "קום רד לקראת אחאב מלך־ישראל אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר־ירד שם לרשתו", | |
| "ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם־ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את־דם נבות ילקו הכלבים את־דמך גם־אתה", | |
| "ויאמר אחאב אל־אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה", | |
| "הנני מבי [מביא] אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל", | |
| "ונתתי את־ביתך כבית ירבעם בן־נבט וכבית בעשא בן־אחיה אל־הכעס אשר הכעסת ותחטא את־ישראל", | |
| "וגם־לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את־איזבל בחל יזרעאל", | |
| "המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים", | |
| "רק לא־היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר־הסתה אתו איזבל אשתו", | |
| "ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל", | |
| "ויהי כשמע אחאב את־הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם־שק על־בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט", | |
| "ויהי דבר־יהוה אל־אליהו התשבי לאמר", | |
| "הראית כי־נכנע אחאב מלפני יען כי־נכנע מפני לא־אבי [אביא] הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על־ביתו" | |
| ], | |
| [ | |
| "וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל", | |
| "ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך־יהודה אל־מלך ישראל", | |
| "ויאמר מלך־ישראל אל־עבדיו הידעתם כי־לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם", | |
| "ויאמר אל־יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך", | |
| "ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל דרש־נא כיום את־דבר יהוה", | |
| "ויקבץ מלך־ישראל את־הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על־רמת גלעד למלחמה אם־אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך", | |
| "ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו", | |
| "ויאמר מלך־ישראל אל־יהושפט עוד איש־אחד לדרש את־יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא־יתנבא עלי טוב כי אם־רע מיכיהו בן־ימלה ויאמר יהושפט אל־יאמר המלך כן", | |
| "ויקרא מלך ישראל אל־סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן־ימלה", | |
| "ומלך ישראל ויהושפט מלך־יהודה ישבים איש על־כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל־הנביאים מתנבאים לפניהם", | |
| "ויעש לו צדקיה בן־כנענה קרני ברזל ויאמר כה־אמר יהוה באלה תנגח את־ארם עד־כלתם", | |
| "וכל־הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך", | |
| "והמלאך אשר־הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה־נא דברי הנביאים פה־אחד טוב אל־המלך יהי־נא דבריך [דברך] כדבר אחד מהם ודברת טוב", | |
| "ויאמר מיכיהו חי־יהוה כי את־אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר", | |
| "ויבוא אל־המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל־רמת גלעד למלחמה אם־נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך", | |
| "ויאמר אליו המלך עד־כמה פעמים אני משבעך אשר לא־תדבר אלי רק־אמת בשם יהוה", | |
| "ויאמר ראיתי את־כל־ישראל נפצים אל־ההרים כצאן אשר אין־להם רעה ויאמר יהוה לא־אדנים לאלה ישובו איש־לביתו בשלום", | |
| "ויאמר מלך־ישראל אל־יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא־יתנבא עלי טוב כי אם־רע", | |
| "ויאמר לכן שמע דבר־יהוה ראיתי את־יהוה ישב על־כסאו וכל־צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו", | |
| "ויאמר יהוה מי יפתה את־אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה", | |
| "ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה", | |
| "ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל־נביאיו ויאמר תפתה וגם־תוכל צא ועשה־כן", | |
| "ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל־נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה", | |
| "ויגש צדקיהו בן־כנענה ויכה את־מיכיהו על־הלחי ויאמר אי־זה עבר רוח־יהוה מאתי לדבר אותך", | |
| "ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה", | |
| "ויאמר מלך ישראל קח את־מיכיהו והשיבהו אל־אמן שר־העיר ואל־יואש בן־המלך", | |
| "ואמרת כה אמר המלך שימו את־זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום", | |
| "ויאמר מיכיהו אם־שוב תשוב בשלום לא־דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם", | |
| "ויעל מלך־ישראל ויהושפט מלך־יהודה רמת גלעד", | |
| "ויאמר מלך ישראל אל־יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה", | |
| "ומלך ארם צוה את־שרי הרכב אשר־לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את־קטן ואת־גדול כי אם־את־מלך ישראל לבדו", | |
| "ויהי כראות שרי הרכב את־יהושפט והמה אמרו אך מלך־ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט", | |
| "ויהי כראות שרי הרכב כי־לא־מלך ישראל הוא וישובו מאחריו", | |
| "ואיש משך בקשת לתמו ויכה את־מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן־המחנה כי החליתי", | |
| "ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם־המכה אל־חיק הרכב", | |
| "ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל־עירו ואיש אל־ארצו", | |
| "וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את־המלך בשמרון", | |
| "וישטף את־הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את־דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר", | |
| "ויתר דברי אחאב וכל־אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל־הערים אשר בנה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל", | |
| "וישכב אחאב עם־אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו", | |
| "ויהושפט בן־אסא מלך על־יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל", | |
| "יהושפט בן־שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת־שלחי", | |
| "וילך בכל־דרך אסא אביו לא־סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה", | |
| "אך הבמות לא־סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות", | |
| "וישלם יהושפט עם־מלך ישראל", | |
| "ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר־עשה ואשר נלחם הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה", | |
| "ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן־הארץ", | |
| "ומלך אין באדום נצב מלך", | |
| "יהושפט עשר [עשה] אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי־נשברה [נשברו] אניות בעציון גבר", | |
| "אז אמר אחזיהו בן־אחאב אל־יהושפט ילכו עבדי עם־עבדיך באניות ולא אבה יהושפט", | |
| "וישכב יהושפט עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו", | |
| "אחזיהו בן־אחאב מלך על־ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על־ישראל שנתים", | |
| "ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל", | |
| "ויעבד את־הבעל וישתחוה לו ויכעס את־יהוה אלהי ישראל ככל אשר־עשה אביו" | |
| ] | |
| ], | |
| "versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml", | |
| "heTitle": "מלכים א", | |
| "versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד", | |
| "categories": [ | |
| "Tanakh", | |
| "Prophets" | |
| ] | |
| } |